כתב וצילם: גולן חדד
יום מספר 1
לקיחת האופנוע מהנמל וסדורים באתונה – יום שלישי 31.8 (יומן מסע – טיול ביוון)
קם מוקדם עם נדודי שינה מה קורה עם האופנוע… חבר שלח לי תמונה ביום ראשון (דוב גזית) שמורידים את הכלים מהאוניה. בנוסף ביום שני הודיע לי שאמרו לו שהכלי לו מניע אז גררו אותו מהאוניה לרציף ברגל… אני בלחץ מה עכשיו? 4 שנים בלי תקלות בחיית, DR650 איך יכול להיות?
מתחיל לחפש אוטובוסים לנמל, מסתבך ובסוף מזמין מונית. מת כבר להגיע לכלי.
הזוי, נמל פתוח, בלי שער, בלי ביקורת, אין שומרים. נכנס ברגל לוקח ימינה לערמת מכולות והכלי מחכה (עם עוד כמה כלים של אנשים אחרים). יווני חמוד מקבל אותי, תראה דרכון, תחתום כאן, הינה המפתחות, סע לשלום. ממש הזוי 10 דקות ואני ליד הכלי עם המפתח ביד. מסובב סוויץ וזה ישר מניע… הגנובים האלה פשוט לא שחררו את הכפתור משבת מנוע. (אבל נגולה מעל ליבי). איזה כף להיות חופשי ולרכב לאן שרוצים. יללה לסידורים באתונה…
אךך אתונה… פקקים בלי סוף, וחם למות… כנראה בגלל זה המקומים רוכבים בלי קסדות, בלי מיגון, ממש מפחיד. אבל תוך כדי רכיבה אתה מתחיל להרגיש שממש נותנים כאן כבוד לאופנועים ובכלל נוסעים רגוע ונותנים זכות קדימה ממש. אין צפצופים אין גנבת נתיבים וגם אם יש אדום אפשר לקחת ימינה ברגוע, אופנועים בלבד… אולי הנוסחה באתונה יותר טובה משלנו?
המשך יבוא…
יום מספר 2 נשארים באתונה עוד יום עקב תקלת מצבר וחיישן ידית בלם קידמי – יום רביעי 1.9 (יומן מסע – טיול ביוון)
בוקר, נקפוץ לראות אם יש צמיגים נורמלים ואולי נחליף ואז נחזור, נתקפל ונמשיך צפונה לפי התוכנית.
מגיע לחנות צמיגים, יורד מהאופנוע מכבה מנוע עם הכפתור ולא סוגר אורות, 10 דקות שיחה עם המוכר חוזר לאופנוע זהוא לא מתניע. כבלים, דחיפות, בדיקות, הןולט מטר לא עולה מעל 11.5. מה עכשיו? טעינה? דינמו? מה נסגר? DR650? זה 4 שנים בלי תקלות כלום ובאתונה בעיות? פירוק במוסך מקומי ואחרי שעתיים לא מוצאים את הבעיה. אומרים לי גש למוסך סוזוקי המרכזי. מה עכשיו נשארים באתונה? בנוסף לא יכול להאריך שהיה בבית בוא אני נמצא. יללה עוד BOOKING עוד מעבר ואז נלך למוסך. נפרד מהזוג מבוגרים שאירח אותי. ומעביר את הדברים לבית אחר ובדרך שותה קפה יווני בשכונה מקומית.
מגיע למוסך המרכזי של סוזוקי. נחת. 4 חברה עובדים בלי לחץ, מתפנים אלי בודקים ואומרים לי חביבי הבטריה בת 4 שנים, יללה להחליף. אבל שמע אנחנו סוגרים וצריך להטעין את הבטריה לפני הרכבה אז תבוא מחר בבוקר. ככה זה יוון ברגוע בלי לחץ. בנוסף חיישן ידית בלם קידמית גם לא עובד… חחח איזה הוצאות עכשיו? אבל בסוף הכול טוב תראו מחר…
חיבור חשמל לא תואם לשלנו אז קפצתי לחנות חשמל, חתכו את התקע וחברו תקע מתאים… שנחזור לארץ נחליף חזרה.
בערב טיפסתי אל אחד ההרים מול אקרופוליס… יללה מחר נעוף מאתונה אינשאללה.
המשך יבוא…
יום 8 – קורסונים בבוקר בהרים, גשם בדרך ומסעדה על החוף – יום שלישי 7.9 (יומן מסע – טיול ביוון)
בבוקר הגישו פעם ראשונה קורסונים חמים ובנוסף פאי תפוחים טעים מאוד. בתוכנית מעבר באגם בדרך ואז ירידה לחופים וחזרה להרים. יצאנו מ 1200 מטר גובה והתחלנו לרדת אבל גם ב 1000 מטר קר כאן ובחורף עושים כאן סקי. בדרך עצרנו בגלל הגשם בבית קפה חמוד Shelter – Iti .מלצרית בשם Iyo מכינה קפה יווני מעולה ו Athina מסבירה על האזור. אחרי שעתיים הפסיק הגשם ממשיכים לכיוון החוף. ארוחת צהרים קלה וסיסטה ויללה חזרה להרים.
מטפסים חזרה לגובה 1200 ועוצרים בכפר קטן Ano Chor. בבית קפה בשדרה הראשית יושבים ודמטרי ובלי מגישים לנו קפה יווני. הם לא יודעים מילה באנגלית אז כאן google נכנס לעזרה וכולם מרוצים. אני בא לשלם ודמטרי אומר לי לא צריך. אני אומר לו למה ואז הוא ענה לי שהוא יגיע לישראל אז אני אזמין אותו גם… הסכמתי והמשכנו.
ממשיכים למלון Omalia Village שנימצא בעירה Krionria
קיבל אותנו קוסטס, גבר אחד שמנהל לבדו הכול כאן ואחרי שראינו תחדרים נתן לנו ארוחה מעולה. (הוא גם הטבח כאן )
המשך יבוא…
יום 10 – לצומרקה – יום חמישי – 9.9 (יומן מסע – טיול ביוון)
מתחילים בארוחת בוקר על הפנים. לא היה מלון טוב. (ARTA PALACE HOTEL)
ממשיכים ועוצרים לקפה אצל Giakouvaki. פינה חמודה בדרך של עסק משפחתי. ביקשנו קפה וגם הסתכלנו על האבטיח אז הגברת פינקה אותנו עם אבטיח אורגני.
עוד נסיעה של כ 45 דקות והחלטנו לעצור אחרי הגשר. אישה מבוגרת נחמדה בשם Athatoniki יצאה אלינו והציע קפה. עצרנו ל 5 דקות ושתינו בכף. מילה באנגלית היא לא ידעה אבל גוגל עזר לנו שוב.
בטעות סימנתי את פסגת צומקרה ולא את אחד הישובים אז הגוגל הוביל אותנו לשבילים עפר קשים ואז החלטתי ש cb500x של דוד לא יעבר כאן אז בשלב מסוים עצרנו ניסינו להבין למה מוביל אותנו ביער ופתאום יצא אלינו רועה צאן מבוגר ושאל לאן (כמובן ביוונית) מפה לשם אמרנו לו שאנחנו מישראל והבחור חייך ואמר שאנחנו גברים חזקים
והסביר לנו עם ציורים על האדמה איך לחזור. אחלה גבר.
ממשיכים מגיעים לעיירה Pramanta שנמצאת בתוך הפארק הלאומי צומרקה.
הגענו ישר לתוך המסעדה של Yorgos (מסעדת Fotis Tavern) וסלט יווני ופיצה הונחו על השולחן. אחרי הארוחה, שבאנו לשאול את Yorgos אם יש לו קפה יווני לתת הוא אמר שיש לו רק נס קפה. כששאלו אותו מה הוא שותה הוא אמר רק כוסית של משקה חריף יווני ומוציא לנו בקבוק מתחת לבר… עכשיו הבנו למה הפיצה "היתה" מאוד טעימה… 
. Yorgos גם הוביל אותנו למשפחה חמודה מאוד שיש לה חדרים (מאוד מומלץ). אישה בשם Dimitra, שבבעלות המלון Liontos rooms' הוביל אותנו לחדר מקסים מול הנוף. זכינו.
הורדנו את הציוד בחדרים (חוץ מהתיקים של אלון שהם חובה תמיד נשארים על האופנוע
MAD DOG Adventure Laggage ) ואני רכבתי לבדי לתצפית של Ορειβατικό Καταφύγιο Πραμάντων . בתצפית משפחה עם שני ילדים מנהלת מלון קטן עם בריכה ובית קפה והנוף… בקיצור חובה להגיע. לבעלי המלון קוראים Babis and Pola. הדרך למעלה היא מאתגרת לרכב פרטי אבל לאופנוע אדוונצר זה מסלול כפי וקל.
בערב דפקנו ארוחת ערב fried zucchini chips וגם פסטה יוונית במסעדת Ωραιό-τατα … מסעדה טובה
תהנו מהתמונות.
המשך יבוא…
יום 12 – מהכפר Pramanta למטאורה – יום שבת – 11.9 (יומן מסע – טיול ביוון)
אז אחרי שקיבלתי המלצות ואמרו לי שחייבים לראות את מטאורה אז החלטתי לסטות מהמסלול ולקפוץ למטאורה. שוב ארוחת בוקר טובה של Dimitra ויללה לדרך. בדרך עצרתי במסעדת Akanthos – Napoléōn Zaglis שנמצא ב Kalarites וקיבלתי קפה עם עוגיות בית טעימות. הדרך למסעדה בכפר היא רק ברגל. אין חניה לרכב בתוך הכפר רק בחוץ. בערך 200 מטר הליכה. בעלת המקום, מבוגרת, Labrini Lapoleo חייה כאן מאז שהיתה ילדה. וכרגע בכפר יש 20 אנשים מבוגרים ואין ילדים בכלל…
סלפי עם החברה וממשיכים.
עולים לנקודת כביש הכי גבוהה ביוון Mparos Pass כ 1900 מטר וכל הדרך למעלה נופים מקסימים ואי אפשר בלי לעצור כל שניה. בנקודה הכי גבוהה אני פוגש זוג יוונים מהצפון שמטילים על ktm. לגבר קוראים Danis והוא כבאי ולאישתו קוראים Athanasia והיא מורה לאנגלית (היה כל כך כף לדבר איתם). מחליפים חוויות ודרכי קשר וממשיכים.
עצירה במסעדת גריל la Korno ופירוק של 200 גרם כבש מעולה ואוזו ליד. בכל המסעדה Stefanos יודע לעשות גריל טוב והמלצר Kostos הצעיר משמש כמתורגמן
עוד שעה רכיבה ומגיעים למטאורה. עצירה בבית קפה בכניסה לעיר. בדיקת מקומות לינה והופ מורידים ציוד במלון Spanias Hotel Ξενοδοχείο. עוד מוקדם, השמש עוד לא שקעה אז אפשר סיבוב בתצפיות של מטאורה.
זהוא נגמר היום, חזרה למלון.
המשך יבוא…
יום 14 – בית הכנסת העתיק ורכיבה מיואנינה ל papingo – יום שני – 13.9
בוקר, מתעורר בין חומות העיר העתיקה של יואנינה. המלון שמו TRADITIONAL HOTEL DAFNI ממוקם לייד בית הכנסת העתיק. הברזלים על החלון והחומה מרגישים עד כמה אנשים כאן הגנו על עצמם בחומות אדירות. בית הכנסת פתוח רק בחגים אז תיאמתי עם האחראי על בית הכנסת לשעה 10:30. בנתיים סלט יווני מול האגם. דלת ברזל לפני הכניסה לרחבת בית הכנסת אומרת הכול. המקום גדול אך רק 52 מבוגרים נשארו למניין שמתקיים רק בחגים ואולי גם בשבתות. שמות הנספים בשואה רשומים על הקירות. עשיתי כמה תמונות, הנחת תפילין, תפילה קצרה, ומעט תרומה לבית הכנסת ונפרדתי מהאחראי על המקום. עצירה לכביסה כי חייב כבר…ויללה לכפרי זגוריה. הדרך על כביש מהיר ובשלב מסוים פניה ימינה ונכנסים להרים.
שוב נופים מקסימים הפעם לא עוצרים… אין מקום במצלמה.. טוב רגע.. אני שומע צרחות בעברית… כל הילדים קופצים… קופצים במים… עצירה קטנה ומתחת לגשר משפחות עם ילדים…איזה כף לשמוע קצת עברית..
כמה צילומים ודוהרים בכביש הלא ישר בכלל לכיוון Papingo (בהמלצת משה האלוף Moshe Bronher ) כפר קטן מקסים בטרוף ואנשים נחמדים מאוד. כל הכפר כביש אבנים כמו פעם. עצירתי בבית קפה Κουκουνάρι Πάπιγκο (גם מאוד מומלץ לשבת בוא) ושאלתי על חדרים. מיד הוא הרים כמה טלפונים ומצא לי חדר אצל משפחת Torodi.
בית מלון של משפחת Torodi שהפכו את הבית שלהם לחדרים. מקסים. הבת Vasiliki או בשם החיבה Billy עם אמא שלה Pnelope מנהלות את המלון. אנגלית טובה ומאוד נחמדים. חדרים נעימים ונוף הררי מושלם. מאוד מומלץ להגיע אליהם.
ברקע שומעים צהלות ילדים בעברית ברחובות, כן הרבה משפחות ישראליות מגיעות לכאן. ארוחת ערב במסעדת
ASTRA RESTAURANT זה חובה . השירות כאן מאוד מהיר ואוכל מאוד טעים. המלצרים כאן מדברים חצי עברית ומתרגמים לך את התפריט … חחח מעניין איך זה נוצר חחח.
חתימה טובה לכולם
